admin
נתוני המשטרה באזור הדרום בלבד מדווחים על כ – 4,000 פורצים (בניהם חוזרים) אשר נתפסים מידי שנה בעת מעשה בין אם מדובר בפריצה לעסקים קטנים, גדולים או בינוניים, בתים פרטיים ומכוניות.
4,000 פורצים שנתפסים זהו מספר עצום כאשר מדובר על אזור הדרום בלבד, ניקח בחשבון שהמספר מייצג רק את מספר הנתפסים בעוד שבמרבית הפריצות כלל לא ניתן לאתר את הפורצים.
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה רק 10% מהפורצים במדינת ישראל נתפסים ובין המוכרים למשטרה בכל מדינת ישראל מצטרפים למאגר המוכרים עוד 20,000 עבריינים חדשים מידי שנה.
מעגל הפשע סובב סביב אותו הציר, הפריצות לא נעשות במקרה ולא במטרה להתעשר או להאכיל ילדים (במרבית המקרים).
הסיבות המרכזיות לפריצה קשורות גם הן בפשיעה, בין היתר הצורך לממן מנות סם, להחזיר חובות לשוק האפור, לשלם חובות הימורים בלתי חוקיים וסיבות פשע נוספות ומגוונות.
פריצות רבות נעשות על סמך מודיעין אותו מקבל הפורץ, על כך שקיים מוצר או חפץ יקר ערך (תכשיטים, כספת, מזומן וכד') בתוך דירה או עסק והוא נחוש להשיג אותו על מנת להחליף אותו בכסף.
פורצים לא חוששים לעשות מעשים יוצאי דופן, כמו למשל לטפס לקומה שניה דרך צינורות ניקוז, לשבור חלונות ודלתות, לחתוך סורגים ובעצם כל שידרש על מנת להשיג את מבוקשם.
מרבית הפריצות הנעשות בעסקים, הן בחנויות תכשיטים, שמטרת בעליהן להציג לראווה את התכשיטים על מנת למשוך קונים פוטנציאלים.
בעלי חנויות רבים משאירים את התכשיטים בחוץ (מחוץ לכספת אך בתוך החנות הנעולה) גם כאשר החנות סגורה (מעבר לשעות העבודה) במטרה זהה, למשוך קונים ליום שאחרי.
ישנם שני סוגים של פורצים: הראשון הוא השודדים, את הסוג השני נכנה פורצי לילה.
עסקים ידועים כבעלי כסף מזומן רב, מכיוון שהגלגול היומי של עסק ממוצע עומד על כמה אלפי שקלים מידי יום, בין אם מדובר בחנות ממתקים, קיוסק, פיצרייה או כל עסק המחזיק חנות במטרה למכור מוצרי מזון, תכשיטים או קוסמטיקה.
שודדים לרוב אוספים מידע מודיעיני או מקבלים אותו מגורם צד שלישי לאחר מעקב של כמה ימים על עסק בו יש תנועה גדולה של לקוחות מידי יום, מיד לאחר שזיהו שמדובר בעסק עם הכנסות מזומן גבוהות מתחילה פעולת השוד (לאור יום או בחסות החושך).
מרבית השודדים מוכרים למשטרה, בעלי עבר פלילי עשיר פחות או יותר, מרבית השודדים הללו נתפסים דווקא שלא בשעת מעשה אלא באמצעות וידאו שהוקלט באמצעות מצלמות אבטחה לעסקים המותקנות במקומות שונים בעסק במטרה לצלם מקרי פריצה, שוד וגניבות במהלך יום העבודה הסדיר בחנות.
פורצים לרוב מגיעים בשעות הלילה בין השעות 02:30 – 05:00, השעות בהן מרבית בעלי העסקים ישנים והעסקים עצמם סגורים לחלוטין.
אין כמעט עסק במדינת ישראל שבו לא מותקנת כיום מערכת אזעקה, עם זאת לא בכל העסקים ישנן מצלמות אבטחה עם מערכת DVR המקליטה באופן אוטומטי את פעילות הפריצה ומצלמת את הפורצים בשעת מעשה למטרת זיהוי עתידי על ידי חוקרי המשטרה.
פריצה ממוצעת, מההתחלה, הכוללת פריצת סורגים ודלתות, איסוף השלל הגנוב ויציאה מהעסק אורכת כ 3 דקות.
בזמן כה קצר, בעל העסק, מוקד אבטחה ואפילו המשטרה לא יכולים להגיב, אלא אם לחוסר מזלם של הפורצים במקרה עברה ניידת משטרה שראתה את המתרחש במקום.
הדרך הבטוחה ביותר לאבטח את כל סוגי החנויות והעסקים כיום זה שילוב של מפתחים חזקים ומערכות הרתעה ותיעוד מקצועיות.
חנויות רבות מתקינות מסך ברזל המשמש כחוצץ פיזי וויזואלי לתוך החנות, המסך יורד באמצעות מנועים חשמליים וסוגר את פתח החנות בצורה הרמטית ומשמש כדלת ברזל חסינה וכסורג גם יחד.
בתוך העסק ומחוצה לו, מתקינים מצלמות אבטחה המצלמות את הפעילות המתרחשת במרחק 10 מטרים מפתח החנות, ובתוך החנות צילום היקפי שניתן להשיג באמצעות מצלמות ממונעות או מצלמות כיפה לכיסוי כלל החנות.
מומלץ להתקין בתוך העסק מערכות אזעקה המופעלות באמצעות חיישני תנועה או נפח, כאשר ישנן שני סוגים של אזעקות, האחת שקטה ומטרתה להזעיק מוקד ביטחון או משטרה למקום הפריצה בעוד שמולה ניצבת האזעקה הרועשת שמטרתה להבריח את הפורץ ולמשוך את תשומת לב הסובבים את המקום.
לסיכום ניתן להגיד כי אין עסק המוגן לחלוטין מפני פריצות, עם זאת חשוב לדאוג לעשות כמיטב יכולתנו על מנת לאבטח את העסק ולשמור על יציבותו הכלכלית.
במדינה בה ביטוח נגד שוד לעסקים זהו מוצר דמיוני, אמצעי האבטחה המתקדמים הם הפתרון האידיאלי היחיד לעסקים.
