אני ממליץ לקרוא את זה:
הסיפור לא היה פיקנטי לולא היה מדובר בדירה בשטח של 35 מ"ר בלבד, לא כולל שתי מרפסות מדהימות (אחת קדמית מערבית ואחת אחורית מזרחית).
הדירה, בעלת 3 כיווני אוויר, נמצאת בקומה האחרונה של בנין דירות במתחם שוק לוינסקי, הפכה בטוב טעם מדירה קטנה לאחוזת חלומות פרטית, וזאת תחת מגבלות של שטח ותקציב.
מי שמתמצא בתחום העיצוב יודע ששיפוץ של דירה קטנה מתחיל בדרך כלל בתכנון נכון של החלל, אולם הבחירה היתה בדרך מקורית של להתחיל מהסוף, מהצבעים. לקיר המרכזי של החלל "הציבורי" הוענק צבע כחול חזק ועליז, אשר משתלב בהרמוניה עם הנוף הנשקף מחלונות הדירה ומהמרפסות. באופן כללי, תורת עיצוב הפנים "מתנגדת" לשילוב צבעים עזים בדירה קטנה, בטענה שאלה יחשיכו ויצמצמו את החלל הקטן ממילא, אולם בכישרון רב הצליח להפריך את הכלל, באמצעות עיצוב יוצא מן הכלל.
כאשר מדובר על תקציב מוגבל של שיפוץ ועיצוב, נוכל להעשיר את התוצאה הסופית באם נמצא שימוש לחפצים קיימים, ונעניק להם חיים חדשים. בדירתה המיוחדת, החייאתה לא מעט חפצים. את המזוודה הישנה של סבתא ובסיועם של גלגלים תעשייתיים, הפכה לשולחן קפה מיוחד. כורסא ישנה ומרוטה רופדה מחדש בצבע וורוד והפכה בסופו של דבר לאטרקציה מרכזית בסלון. את גוף התאורה העומד, הכינה מסרטי תפירה הצבועים בצבעים התואמים לכריות של הספה, ויצרה סגנון שתי וערב על גבי אהיל של מנורה ישנה.
כורסא אדומה
את הקיר המרכזי ממלאים מדפי מתכת מקוריים אשר תומכים בספרים, בכלי התפירה, בשמונצ’ס ובאוסף הרובוטים שאספה לאורך השנים.
המטבח המקורי הישן בדירה היה צבוע בלבן וסטנדרטי, והקירות סביבו היו צהובים ודהויים. הדיירת החליפה את צורת הריש שהיתה במקור לשני קווים מקבילים, כאשר השולחן הגבוה משמש כאלמנט החוצץ בין המטבח לסלון. מעבר להיותו מעין קו גבול בדירה, השולחן משמש כסוכן כפול: כאשר מבשלת הוא מספק לה משטח עבודה נוסף, וכאשר היא שבעה הוא משמש לה כבסיס למכונת הזינגר הקלאסית שלה (משנות ה 60′ המוקדמות) והופך לשולחן היצירה.
מהסלון יש יציאה למרפסת שמש מערבית קטנה המשקיפה אל עבר גגות השכונה והים. מעוטרת בצבע סגול, בכריות מפנקות ובעץ במבוק, המרפסת הייחודית מעניקה אווירה מקסיקנית עליזה. הבונוס של המרפסת בא לידי ביטוי בבריזה מרעננת.
במסגרת חגיגת הצבעים, חדר השירותים נצבע בצבע ירוק המתאים לאריחים המקוריים.
חדר שירותים בצבע ירוק
כאשר הגיע שלב תכנון האמבטיה, 2 דברים היו ברורים. הראשון, שהיא רוצה אמבטיה ולא מקלחת, והשני שהיא לא מוכנה לחיות שוב עם חדר אמבטיה קטן (בדירתה הקודמת שגודלה היה 25 מ"ר בלבד, היה חדר אמבטיה זעיר במיוחד).
כדי להצליח במשימה, במגבלות הגודל והמבנה הפנימי של הדירה, היה ברור שהדרך היחידה תהיה לשלב את האמבטיה עם חדר השינה (en suite bathroom), וכך להגדיל את המרחב לו היא זוכה. במקום קיר מסיבי, וכדי ליצור תחושה של הפרדה בין שני החללים, שונה הריצוף מפרקט לאריחי בטון מעוטרים. הבחירה באריחים המעוטרים היתה הגשמה של חלום ישן, והתכנון המיוחד מעניק לחלל הקטן אופי ייחודי, בתקציב לא גבוה. שבירת הקיר ואיחוד האמבטיה וחדר השינה, הובילו לתוצאה מפנקת, כך שבמקום שני חדרונים קטנים התקבל ממש חדר "בוטיק" של בית מלון אירופאי.
חדר אמבטיה בדירה קטנה
מרפסת נוספת (אחורית) אשר יוצאת מחדר השינה ופונה למזרח, מעניקה לו תחושה של מרחב מתמשך. בניגוד לצבע הלבן והשקט של חדר השינה, מרפסת זו ממשיכה את הקרנבל הצבעוני שמאפיין את שאר הדירה.
אני ממליץ לקרוא את המאמר הבא:
