שיעור הזוגות הנשואים בני 20-29 הגרים בשכירות
מתוך ידיעות אחרונות: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4458316,00.html
רועי ומיכל הם זוג חברים – צעירים בסוף שנות העשרים, רווקים, עובדים וגרים ביחד בשכירות.
לאחרונה החלו להעלות את נושא החתונה, ומאז ההורים והסבים התחילו "לחפור" ולדקלם בכל ארוחת שישי ש"שכירות זה לזרוק כסף".
הוריהם של בני הזוג הינם "אנשים מן היישוב", ואין להם עודף אמצעים כספיים.
לבני הזוג הון משותף של 80,000 ₪ וההורים מוכנים לתת עוד 200,000 ₪ (100,000 ₪ כל צד).
במסגרת המגבלות הפיננסיות, עלתה ההצעה הבאה:
הזוג ירכוש דירה קטנה במעגל השני של גוש דן, במחיר של 800,000-900,000 ₪. הם יגורו בחדר אחד ואת החדר השני ישכירו, על מנת לכסות חלק מתשלום החזרי המשכנתא החודשיים.
דירת 2-2.5 חדרים בפתח תקווה, חולון, גבעת שמואל או בת ים, תשאיר את הזוג קרוב למקומות תעסוקה ובילוי.
בתור חסרי דירה, הם ידרשו להון עצמי של 25% ויהיו פטורים ממס רכישה.
השכרת חדר לשותף תכניס סכום של כ 1,500-1,600 ₪ בחודש, ובנוסף תקטין את המיסים וההוצאות (ארנונה, ועד בית, כבלים וכו').
אופציה זו מהווה אלטרנטיבה למגורים בבית ההורים.
חלק מהקוראים יחשבו שמדובר בפשרה גרועה, וחלק ישמחו לאמץ את הרעיון.
אמנם אין כאן פרטיות מלאה, אולם עדיין יש סוג של עצמאות מבחינת הצורך לדאוג לאוכל, ניקיון, כביסה וכו'. בדרך זו, בני הזוג יוכלו לחסוך יותר בכל חודש, לקצר את תקופת המשכנתא ובכך להגדיל את ההון העצמי שלהם עבור רכישת דירה גדולה יותר בעתיד.
בהנחה שההכנסה של בני הזוג תגדל בשנים הקרובות, בשלב מסוים הם יפסיקו להשכיר את החדר השני לשותף. זה יהיה זמן מתאים לחשוב על הרחבת הקן המשפחתי.
ברכישת הדירה בני הזוג לא ישלמו מס רכישה (פטור עד לסכום של 1.470,000 ₪), ובמכירת הדירה לא ישלמו מס שבח, היות וזו דירתם היחידה (ובהנחה שיחזיקו בדירה מעל ל 18 חודשים).
כמו כן, דמי השכירות יהיו פטורים ממס עד לסכום של 4,980 ₪ לחודש (נכון לשנת 2013).
הקונספט המוצע אינו מושלם, אולם הוא מהווה סוג של פיתרון ביניים לאלה המעוניינים לרכוש נכס למרות הקשיים שמציב שוק הדיור הנוכחי.
מי שלא יעשה צעד בענין, ימשיך "לזרוק" את כספו בשוק השכירות.
חומר למחשבה –
אינפלציה נמוכה מאפשרת לבנק ישראל לשמור על ריבית נמוכה, וריבית נמוכה מתדלקת את עליית מחירי שוק הדיור. המדינה חוששת מאינפלציה גבוהה מכיוון שהשכר של עובדי המדינה והגמלאים, לרבות כוחות הביטחון, צמוד למדד. על מנת לשמור על אינפלציה נמוכה, במדד המחירים לצרכן ישנו מרכיב של עליית מחירי השכירות ולא של עליית מחירי הדירות למכירה. מן הסתם, מחירי השכירות עולים פחות מאשר מחירי הדירות למכירה.
במילים פשוטות, הממשלה חוששת להכניס למדד המחירים לצרכן סעיף של עליית מחירי הדירות, מה שגורם לאינפלציה להישאר נמוכה. בשורה התחתונה, על ידי הריבית הנמוכה, המדינה בעקיפין דוחפת מעלה את מחירי הדירות למכירה.
