כיום ב 2020, זוגות צעירים ויחידים, מצפים לירידות במחירי הדירות על מנת לקנות את דירתם הראשונה, אולם הממשלה אינה מעוניינת בירידות מחירים חדות מידי, ונראה שירידה של 10% "תספק" את קובעי המדיניות גם בעידן משבר הקורונה.
בנוגע לפתרונות לחסרי דיור, פתרונות קסם אינן בנמצא.
ירידה בכמות עסקאות לא בהכרח מובילה לירידות מחירים, היות ויש גם את הצד של ההיצע כלומר כמות בניית דירות חדשות. ברצון הממשלה לאזן את מחירי הדיור ברמות "סבירות", לטובת הזוגות הצעירים.
פתרונות לחסרי דיור לא נוצרים ביום אחד.
מדיניות הממשלה כיום לא ממש מעודדת יזמים להיכנס לתחום הפרויקטים להשכרה לטווח ארוך, מכיוון שמשקיעים מוסדיים גדולים אינם ששים להיכנס לתחום חברתי רגיש אשר נושא תשואה נמוכה. למשקיע כזה עדיף לרכוש מגדל משרדים ולהשכיר אותו לשוכר מסחרי, במקום להתעסק עם פינוי של אם חד הורית שאינה מצליחה לשלם את דמי השכירות מסיבות של חיים קשים.
פתרונות לחסרי דיור
מחיר למשתכן עולה המון כסף למדינה, נותן מענה בעיקר בפריפריה והופך את הקונים למשקיעים שמשכירים את דירתם לאחרים.
בתום תקופת החסימה, רבים מהזוכים ירצו למכור את הדירות ואז נראה הרבה שלטי "למכירה" על מרפסות באותו בניין.
אחת הסיבות שהממשלה לא רוצה בירידת מחירים דרסטית היא שזוגות צעירים רבים רכשו בשנים האחרונות עם משכנתאות גדולות, וירידת מחירי דירות משמעותית תפגע בהם.
כאשר מדברים על פתרונות לחסרי דיור, אפשרות אחת היא להחזיר לארץ את כל המשקיעים הישראלים שרכשו נכסים בחו"ל.
הממשלה צריכה לחשוב כיצד לפתות אותם למכור בחו"ל ולקנות בישראל דירות אשר יגדילו את היצע הדירות להשכרה לצעירים.
