הקרב שבין ההיצע לביקוש

כיום ב 2021, כל סטודנט בשיעור הראשון של מבוא לכלכלה, לומד על היצע וביקוש.
כאשר הביקוש גובר על היצע של מוצר מסוים, מחירו עולה. הקרב שבין ההיצע לביקוש זה כאן.
כאשר מדובר על דירות מגורים, לכל אזור בארץ יש את מאפייני הביקוש שלו. בתוך האזור המסוים, לכל דירה יש הביקוש שלה. אולם, להבדיל ממוצרים אחרים, רכישת דירה למגורים הינה רכישה לטווח ארוך, וחלק מהשיקולים ברכישה אינם חישובים כלכליים טהורים, כגון הרצון לבנות בית לילדים. לכן, הציבור רוכש דירות מגורים גם כאשר העסקה לא נראית הכי נכונה כלכלית, בעיניים של משקיעי נדל"ן.

הקרב שבין ההיצע לביקוש – אם נסתכל על התמונה הגדולה, נוכל להבחין במספר נקודות:

1. למדינה יש מעט קרקעות זמינות לבנייה במרכז גוש דן.
2. שיווק הקרקעות אינו מלווה בהקמת אזורי תעסוקה חדשים ומתבסס ברובו על תשתית התחבורה הקיימת.
3. ייקחו עוד מספר שנים עד שהדירות תהיינה מוכנות לאכלוס.

המסקנה היא שעדיין הפריפריה תישאר פריפריה, לעניין מקומות עבודה ובילוי, וכנראה שאנשים ימשיכו לעמוד בפקקים בדרכם לעבודה במרכז הארץ.

הקרב שבין ההיצע לביקוש – בשנים האחרונות מחירי הדירות עלו יותר מאשר מחירי השכירות. הפער צפוי להצטמצם באחת מ 3 אפשרויות:

1. שמחירי הדירות ירדו – לא מה שקורה כיום ב 2021.
2. שמחירי השכירות יעלו – מחירי השכירות יציבים כיום.
3. שילוב של ירידת מחירי הדירות ועליית מחירי השכירות.

הביקוש לשכירות עולה ושיעור הבעלות על דירות ירד מתחת לרמת 70%, היות והמוני קונים פוטנציאלים ממתינים על הגדר.
למרות הגודל של שוק השכירות בארץ ולמרות מצוקת הדיור של הצעירים והמשפחות הצעירות, יש יחסית מעט בנייה להשכרה לטווח ארוך. הכוונה היא לשכר דירה בפיקוח, בו המחירים צמודים למדד בלבד, והדיירים יכולים לגור בשכירות גם 10 שנים באותה הדירה.
דיור להשכרה בפיקוח נפוץ בעולם, ורק כעת עולה ברצינות לדיון ציבורי בישראל.
מעבר לחיפוש אחר תשואה גבוהה ותמריצי מיסוי, גופים גדולים חוששים להתעסק עם שוכרים שלא משלמים בזמן, שלא מפנים בזמן, הם אינם מעוניינים להגיע למצב שצריך לפעול לפינוי משפחות עם ילדים קטנים ואינם רוצים להתעסק בהליכים המשפטיים הכרוכים בתביעות לפינוי דיירים.

נתון זה אינו מוסתר מעיניהם הבוחנות של המתעניינים בהשקעות נדל"ן, ולכן שוק ההשכרה מצוי כיום בידיים פרטיות של בעלי דירות פרטיים.
המשכירים, בעלי הדירות להשכרה, טוענים מצדם שבמקרה ושוכר לא מפנה דירה בתום תקופת החוזה, לא רק שהמשטרה לא מתערבת ונדרש הליך משפטי, אלא שלעיתים אחרי פסק הדין השוכר עדיין לא מפנה ונדרשת פניה להוצאה לפועל.
השוכרים טוענים מצדם שהמשכיר קובע את גובה דמי השכירות לפי שיקולו הבלעדי, וכן שהמשכיר מחליט לבדו על אורך תקופת השכירות.
שני הצדדים אינם מצדיקים את המצב הקיים, וישנו חוסר איזון בציפיות.
אולם, כל עוד אנשים אינם רוכשים דירות בהמוניהם, הם יגורו בשכירות, בזמן ששוק הדירות למכירה "ינוח". שוק השכירות הינו שוק תוסס ואמיתי, עם ביקושים חזקים, ולכן משקיעי נדל"ן רבים לא ימכרו את דירות ההשקעה שלהם.