בישראל, בכל חודש וחודש, כ 14,000 תינוקות נולדים, כ 3,300 זוגות מתחתנים וכ 850 זוגות מתגרשים ומחלקים מגורים לשתי דירות.
אם כן, הביקוש העתידי צפוי להמשיך להיות חזק.
חרטו במוחכם את 2 המשפטים הבאים:
רוב הציבור בישראל הינו בעלים של דירת מגורים.
הממשלה אינה מעוניינת למוטט את מחירי הדירות, אלא לבלום את המשך עליית המחירים.
ברגע שמדברים בממשלה על הצורך בהורדת מחירי הדירות, נוצר מצב בו יזמים מאטים את התוכניות לרכוש קרקעות. התוצאה תהיה הפוכה – מחסור בבנייה יוביל למחסור בדירות חדשות ושוב לעלייה במחירים. אנו עדיין זוכרים את קיץ 2012 עם ההתנפלות המחודשת על הדירות, לאחר שנת הקיפאון של מחאת האוהלים.
רמות המחירים גבוהות כיום ומוכרים מתקשים למכור מהר דירות. כרגע הדבר בא לידי ביטוי בזמן מכירה ממושך יותר ועדיין לא בירידות מחירים.
רבים שואלים את עצמם באם מחירי הדיור מתקרבים למצב של בועת נדל"ן.
עלינו להבחין בין רכישה למטרת השכרה (דירה להשקעה) לבין רכישה למטרת מגורים:
לענין השקעות בנדל"ן, בשנים האחרונות מחירי הדירות למכירה עלו יותר מאשר דמי השכירות, מה שגרם לתשואות לרדת. מצב זה, באם יימשך, יפחית את כדאיות ההשקעה בדירות וירחיק חלק מהמשקיעים מהשוק. הממשלה צריכה לאפשר לכוחות השוק לעשות את שלהם ולא להטיל מיסים.
גם הקושי של זוגות צעירים לשלם דמי שכירות גבוהים, בולם את גובה מחירי השכירות.
זוג צעיר שרכש דירה למגוריו, לא יזכור בעוד עשרות שנים אם הוא קנה את הדירה ב 1,300,000 או ב 1,370,000 ₪. אנשים אלה קנו בית (לא סתם דירה) שבו יגדלו את ילדיהם.
לכן, מי שמתכנן לרכוש בית למגורים לטווח ארוך, קרוב לוודאי שגם הוא לא יזכור בעוד עשרות שנים את עיתוי מועד הקניה המדויק של ביתו. במילים אחרות, קשה לכוון במדויק את מועד הקניה לנקודה מסוימת על ציר הזמן של המחירים.
אפילו מעמד הביניים הבינוני-גבוה מתלונן שקשה לו לקנות דירה בישראל של אפריל 2013, למרות שהשכר נטו של משפחה בקבוצה זו נע בטווח של 13,000 – 18,500 ₪ בחודש. מדובר בזוג נשוי עם 1-3 ילדים, השואף לדירת 4 חדרים חדישה עד חצי שעה מתל אביב (מחירי הדירות בחולון חצו מזמן את רף ה 1,600,000 ₪).
אולם, מעמד הביניים הישראלי חי לא רע.
הוא נוסע במכונית חדישה, נופש בארץ ובחו"ל, יושב במסעדות ובתי קפה, משדרג ריהוט, משלם עבור עזרה בניקיון הבית, מבלה בקולנוע ומחזיק במכשיר סמארטפון הכי מתקדם. הילדים שלו רשומים לחוגים, לוקחים שיעורי עזר פרטיים ולובשים מותגים מקניונים.
זוגות עובדים, בשנות ה 30 וה 40 לחייהם, מתלוננים על מחירי הדירות הגבוהים ועל הקושי לחסוך הון עצמי ראשוני, ומצד שני "חיים טוב בשוטף". לרכישת דירה בסכום של 1,500,000 ₪ ועוד הוצאות נלוות (עו"ד, שיפוץ), נדרש הון עצמי של לפחות 500,000 ₪.
אז לפני שמקטרים, כדאי לעשות סדר בקלות שבה שולפים כסף מהארנקים.
חוסר המשמעת על ההוצאות הוא זה שמפריד בין היכולת לבין חוסר היכולת לחסוך את ההון הראשוני לדירה. יוקר המחיה הגבוה זו עובדה. יש ללמוד להתנהל נכון מבחינה פיננסית במסגרת המגבלות.
אין לנו ברירה אלא לקחת אחריות על עצמנו.
יכול להיות שמחירי הדירות יהיו יותר נמוכים בעוד שנתיים-שלוש מאשר היום (מי יודע ?), אולם דבר אחד בטוח – בעוד 20 ו 30 שנים המחירים יהיו יותר גבוהים מאשר היום.
למה בטוח ? בגלל נתוני המשפט הראשון של מאמר זה.
