בעקבות הגידול בלקיחת משכנתאות (ענקיות) על ידי זוגות צעירים בשנה האחרונה, בנק ישראל מנסה (שוב) לרסן את שוק הדיור ולקררו.
מטרת הצעדים הינה "להגן" על הזוגות הצעירים אשר לוקחים על עצמם התחייבויות גדולות, בשל מחירי הדירות הגבוהים.
בנק ישראל לקח בחשבון מספר תרחישים, לרבות עליית בגובה הריבית והאטה בשוק העבודה (פיטורים ואבטלה).
אם בעבר המגבלות היו בדגש על גובה ההון העצמי הנדרש, כעת המגבלות הן על ההחזר החודשי.
החל מ – 1/9/2013, הוטלו הגבלות נוספות על שוק המשכנתאות:
1. שיעור ההחזר החודשי של ההלוואה יוגבל לעד 50% מההכנסות החודשיות של הלווה (צפויות להתייקר הלוואות בהן שיעור ההחזר עומד על 40-50% מההכנסה החודשית).
עד היום 17% מההלוואות ניתנו בהחזר חודשי גבוה מ 40% מההכנסה, ו – 7% מההלוואות בהחזר גבוה מ 50% מההכנסה החודשית (לרוב מדובר במקרים של סיוע חודשי קבוע ורשמי מההורים של הלווים).
2. הבנקים לא יוכלו לתת הלוואות משכנתא ליותר מ – 30 שנה.
עד היום ב 18% מההלוואות היו מסלולים של יותר מ – 30 שנות החזר.
3. לא יהיה ניתן לקחת יותר מ 2/3 מסך ההלוואה בריבית משתנה (עד 1/3 מההלוואה בריבית משתנה לטווח של עד 5 שנים).
לגבי סעיף 1, חישוב ההכנסה יכלול הכנסות משכר דירה (במידה ויש ללווה דירה להשכרה), אולם אצל גברים גרושים יהיה צריך לנכות את תשלומי המזונות לצורך חישוב גובה ההכנסה.
לגבי סעיף 2, הבנק לוקח בחשבון מצב בו אנשים ייפלטו ממעגל העבודה ולא יוכלו לשלם את החזרי המשכנתא בגיל מאוחר (אולם, הבנק בחר להתעלם מהתארכות תוחלת החיים).
לגבי סעיף 3, יכול ונראה מעבר לכיוון מסלול הריבית הקבועה הלא צמודה (קל"צ).
בנק ישראל לוקח על עצמו את תפקיד המבוגר האחראי, ונראה שאינו סומך על המשמעת הכלכלית של הרוכשים הצעירים, לאחר שבחודשים האחרונים הציבור נטל משכנתאות בהיקף חודשי ממוצע של כ – 5 מיליארד שקל.
ההשלכות של הגבלות אלה יהיו שדור ההורים יצטרך להמשיך לעזור לדור הילדים (זוגות צעירים עם ילדים), הן במתן סכום חד פעמי עבור ההון העצמי הראשוני והן בסיוע על בסיס חודשי שוטף.
השאלה היא עד כמה דור ההורים יוכל לסייע לכל ילדיהם, כאשר הם זקוקים לשמור לעצמם כספים רבים לימי הזקנה.
נראה שמגבלות אלו באות לבלום את ריצת העדר של הרוכשים הפחות מבוססים לעבר נכסים שמעבר ליכולתם הפיננסית (הריבית הנמוכה הנוכחית הינה סוג של מלכודת דבש).
כבר כיום מחירי דירות בקרית אונו, גני תקווה וחולון נוגעים ברף של 2,000,000 ₪.
אולם, צעדים אלה יכולים לגרום לעליות מחירים בדירות היותר עממיות (חדרה, באר יעקב, יבנה, ראש העין), בשל ביקושי יתר שייוצרו בפלח שוק זה.
צעדים אלה באים בעצם "לפגוע" בביקושים, אולם על מנת לבלום את העלייה במחירי הדירות, רצוי שהמדינה תפעל בצד של ההיצע של דירות חדשות, בדרך של יצירת כמות גבוהה יותר מהביקוש האמיתי הקיים בשוק.
