מחירי דירות, כמו כל מוצר אחר, נקבעים לפי היצע וביקוש.
בממוצע ארצי ובחתך כללי של כל סוגי הדירות, ניתן לומר שמחירי הדירות עלו מאז אמצע שנת 2007 פי 2. יש הטוענים שעליות אלה בסך הכל תיקנו עיוות של עשר השנים שלפני כן, בהן מחירי הדירות היו נמוכים מאוד.
בשל עליית מחירי הדירות, שיעור הבעלות שעמד בשנת 1995 על 73%, ירד כיום לרמה של 66%.
כיום, בשל קריאת הנתונים השונים, יזמים וקבלנים פרטיים מעטים את קצב הבנייה, גם בשל חוסר בקרקעות פרטיות זמינות וגם על מנת להתאים את ההיצע העתידי לביקושים.
בארצנו, ניתן לומר שמדינה שלמה מתכנסת סביב אזור אחד והוא תל אביב.
מומחים רואים תמונה בה היהודים נוהרים לכיוון מרכז הארץ, ומשאירים את הגליל, הנגב ומזרח ירושלים לערביי ישראל ולבדואים.
ללא שינוי אמיתי בפריפריה, תוך 20 שנים תהיה שם חלוקה על בסיס של לאום, מעבר לחלוקה הגיאוגרפית.
ב 15 השנים האחרונות ישנה הגירה שלילית של כ 120,000 איש מירושלים, מערבה לכיוון מודיעין וגוש דן. ירושלים הופכת לעיר ענייה, חרדית וערבית.
היהודים, ובעיקר החילוניים הצעירים, מירושלים, מהגליל ומהנגב מתכנסים לכיוון מדינת תל אביב וגוש דן. מסיבה זאת, הממשלה מנסה לפתות צעירים לעבור לנגב, כדי למנוע השתלטות בדואית. בין היתר, על ידי הקמת בסיסים צבאיים.
מעבר לשיקולים של ביטחון, יש לכך גם השפעות על מחירי הדירות למכירה ולהשכרה.
נוצר מצב של הגירה יהודית-חילונית בעלת אמצעים מהפריפריה למרכז הארץ, מה שמשאיר בפריפריה אוכלוסיה יהודית-חילונית חלשה, מול רוב של חרדים וערבים ההולכים ומתרבים עוד ועוד.
התרכזות הכוח הכלכלי והחברתי במרכז, מחלישה את הפריפריה עוד יותר.
הנסיגה הדמוגרפית והגאוגרפית מקצוות המדינה למרכז, היא הוכחה לכך שהממשלה לא מצליחה לפזר את האוכלוסייה האיכותית-צעירה ברחבי הארץ.
אם הפריפריה תיהפך למקום מגורים לאוכלוסיה חלשה, המצוקה שם תחמיר.
שקיעת הפריפריה מאיצה את בריחת הצעירים ומוסיפה עוד משקל לביקוש באזור תל אביב.
הגדלת לחצי הביקוש תגדיל עוד יותר את הפער במחירי הדירות, מה שימנע יותר ויותר מהחלשים להתקרב למרכז. מגמה זו תשאירם בשולי המדינה.
אם ערי הפריפריה לא יפתחו עצמאות משל עצמן, מחירי הדירות שם ימשיכו להיות תלויים במידת הנגישות שלהן למרכז הארץ.
במקום לפתח את המדינה מתל אביב כלפי חוץ, מדברים על תוכניות של פינוי בינוי במרכז הארץ.
היות ולוקח לפחות 8 שנים עד לקבלת היתר בניה בתוכנית פינוי-בינוי, מחירי הדירות לא ירדו משמעותית בטווח הקצר בתל אביב, בשל הביקוש החזק ביחס להיצע.
תוכנית תמ"א 38 מדברת על חיזוק מבנים בפני רעידות אדמה, אולם יזמים אינם מוכנים להיכנס לפרוייקטים שכאלה בפריפריה. יזמים יהיו מוכנים לחזק בניינים ישנים בפריפריה, רק תמורת קבלת זכויות בנייה בערים חזקות. כלומר, ניוד זכויות מהפריפריה למרכז. מצב זה משאיר ערים כמו בית שאן וצפת חשופות לרעידות אדמה, וכל תכלית התוכנית מאבדת ממטרתה המקורית.
ככל שתל אביב וסביבתה תתחזק מבחינת היותה מקור עיקרי לתעסוקה ותרבות בישראל, כך ילכו וישקעו המרכזים הפריפריאליים. ההשלכות של זרם שכזה הן אדירות בטווח הרחוק. בין היתר, זה אומר שערים כמו חיפה, באר שבע והבירה ירושלים, יאבדו את דור העתיד ואת הפוטנציאל של הצמיחה.
אני ממליץ לקרוא את זה:
