רוב הציבור בישראל הינו בעלים של דירה, ורק רוכשי דירה ראשונה רוצים שוק דירות זול.
גם הבנקים והיזמים אינם רוצים שהמחירים ירדו, כך שנראה שמחירי הדירות עומדים להתייצב ברמות מחירים גבוהות.
הביקושים הינם אמיתיים ונמצאים ברמות שיא, וקצב הגידול הדמוגראפי של האוכלוסיה מבטיח את המשך מגמת הביקוש גם בעתיד.
פסיכולוגיה של ירידת מחירים תוביל לעצירת רכישת קרקעות מצד יזמים, מה שיוביל למחסור בבנייה חדשה ושוב לעליית מחירים בעוד מספר שנים.
המגבלות שמטיל בנק ישראל על זוגות צעירים, הן מבחינת ההון העצמי המינימאלי (25%) והן מבחינת מסלול הלוואת המשכנתא (עד 1/3 על בסיס ריבית הפריים), מרחיקים אותם מהיכולת לרכוש דירה ודוחפים אותם אל שוק השכירות.
בשל מחירי הדירות הגבוהים, יוצא שבמקרים רבים רק סיוע כספי מצד ההורים יכול לאפשר רכישה של דירת מגורים.
חלק מהזוגות הצעירים שעובדים בתל אביב מוכנים להרחיק בשכירות עד הוד השרון או ראשון לציון, אולם הם אינם ממהרים לקנות במודיעין או בחדרה.
מחירי הדירות המשיכו לעלות מאז המחאה החברתית של קיץ 2011, וסביר שמחירי הדירות ימשיכו במגמת עליה מתונה גם בטווח הארוך, עם תיקונים קלים מטה מידי מספר שנים.
ישנן סיבות רבות לכך, וביניהן, סביבת ריבית נמוכה, היצע לא מספק של דירות חדשות, עלייה בתוחלת החיים, שיעור הגירושין, חתונה בגיל מאוחר יותר, שיעור הילודה ועוד.
מתן ותומר היו שני חברי ילדות בני 27.
כעת בואו נביט עליהם קדימה 30 שנים.
שניהם כבר בני 57, עובדים, נשואים עם 3 ילדים ומרוויחים שכר דומה.
ההכנסות שלהם שונות מכיוון שתומר רכש בגיל 37 דירת השקעה בפריפריה, וכעת סיים להחזיר את יתרת הלוואת המשכנתא (20 שנה). מכאן שיש לו תוספת הכנסה חודשית של 2,500 ₪ מדמי השכירות.
לילדיו של תומר יש סיכויים גדולים יותר לקבל מהוריהם סיוע כספי, הן ביום שייצאו מהבית למגורים עצמאיים והן ביום שיתחתנו וירצו לקנות דירה.
במחירי הדיור של היום, הטרדה הכלכלית העיקרית של ההורים היא המחשבה על איך הילדים יצליחו למצוא את דרכם בשוק הנדל"ן היקר.
דירת השקעה היא סלע איתן, גם בימים של גשם ושיטפונות (מלחמה, מיתון) וגם בימים של שמש (צמיחה).
בישראל של קיץ 2013, קיים עודף ביקוש ביחס להיצע.
מצוקת הדיור הינה תוצאה של דמוגרפיה ברורה – יש יותר דורשי דירות מאשר דירות.
האמת, לא בטוח שהיזמים באמת רוצים לעמוד בקצב הביקושים. זה הרי הענין של המחסור שמוביל לעליות המחירים.
זוג צעיר שייקח הלוואת משכנתא גדולה וירכוש דירה למגוריו, מצד אחד לוקח סיכון כלכלי שאולי לא יעמוד בהחזרים במהלך 25 השנים הבאות, אולם מצד שני הוא עושה צעד אשר עשוי להבטיח קורת גג מעל לראשו בימי הזקנה.
2 גורמים עומדים אחד מול השני: מחד, הסיכון בלקיחת הלוואה גדולה (אי וודאות לגבי הרחבת המשפחה, חשש מגירושין, חוסר ביטחון תעסוקתי ועוד), ומאידך ההתחייבות למטרה של בניית ביטחון כלכלי בגיל מבוגר.
מחויבות לעמידה בתשלומי החזרי ההלוואה החודשיים, דורשת משמעת כלכלית, קיצוץ בהוצאות החודשיות השוטפות וויתור על הנאות רבות בטווח הקצר והבינוני, ולא רבים מוכנים לכך לאורך זמן.
כעת ובדיעבד (בעקבות הזינוק במחירים בשנים האחרונות), לרבים מאיתנו מסתבר שאין עוגן יציב יותר מבעלות על דירה.
חומר למחשבה –
האם הכבישים החדשים גרמו לצעירים יותר נזק מתועלת ?
כיום, זוגות צעירים רבים אינם יכולים לרכוש דירות באזורים שהושפעו מסלילת כבישים ומחלפים חדשים.
צעירי יוקנעם הרגישו את הזינוק במחירים בעקבות כביש 6, צעירי פתח תקווה בעקבות כביש 471 וצעירי רחובות ובאר יעקב בעקבות כביש 431.
אלה שקנו דירה לפני סלילת הכבישים הרוויחו זינוק בערך דירתם, בעוד שרבים מאלה שרוצים לקנות דירה כיום, אינם מסוגלים לכך כלכלית. כעת מסתבר להם שפרוייקטי סלילת הכבישים לכיוון מרכז הארץ, מוטטו למעשה את חלום הדירה בקרב רבים מבני הדור החדש של משקי הבית.
