בקיץ 2016, אברהם סיים את יום עבודתו האחרון בבית הדפוס, ומתכנן עם עליזה אשתו טיול מאורגן לחו"ל, על מנת לחגוג את יציאתו לפנסיה.
אברהם חי במדינת ישראל, הנמצאת במקום החמישי בעולם בתוחלת החיים (יפן היא הראשונה). גברים בישראל חיים בממוצע כ 80 שנים ונשים כ 84 שנים. אברהם בן 59, ומקום עבודתו הוציא אותו לפרישה מוקדמת בשל צמצומים בכוח האדם.
לפי הסטטיסטיקה, לאברהם נותרו כ 21 שנים לחיות.
אברהם שוקל היכן להשקיע את כספי הפרישה שלו (שנאספו בעמל רב במשך 38 שנות עבודה), על מנת לשרוד את השנים הרבות, בהתחשב ביוקר המחיה העולה. אברהם לוקח בחשבון את ההוצאות הרפואיות הגבוהות בעשור האחרון לחיים.
אברהם מתלבט אם להשקיע את כל הכספים בבנק או לפזר את ההשקעה.
אברהם ניגש לסניף הבנק ומקבל מספר המלצות מהפקיד הקבוע המטפל בענייניו. הפקיד ממליץ לאברהם להשקיע את כל כספו באפיקים סולידיים חסרי סיכון, עם תשואה שנתית ממוצעת של כ 0.5%. כלומר, שכל שנה הכסף נשחק וכוח הקניה שלו יורד בפועל.
יצחק בן ה 26, בנו הרווק של אברהם המשרת כאיש קבע בצה"ל, מציע לאביו לרכוש דירה להשקעה בפריפריה. יצחק עוקב אחר מבצעי מכירות של דירות חדשות. התוכנית היא שאברהם ישקיע הון עצמי בגובה של חצי משווי הדירה, ואת היתרה יממנו באמצעות הלוואת משכנתא, גם בגובה 50%.
אברהם חושש מהטיפול בהשכרת הדירה, במיוחד בעתיד כאשר ילך ויזדקן. הבן מציע לאברהם שהדירה תירכש על שם הבן – יצחק, אולם אברהם חושש מאפשרות של סכסוך עתידי בין בנו לשתי אחיותיו הנשואות.
יצחק מציע לאביו שיערוך עימו הסכם הלוואה, על מנת שהסכום לא ייחשב כמתנה. יצחק מציע שריבית ההלוואה תעמוד על 2.5% כך ששני הצדדים ירוויחו. הבן יצחק יקבל תנאים יותר טובים מאשר בבנק למשכנתאות, ואברהם יקבל תנאים יותר טובים מאשר בפיקדונות הבנקאיים.
כמו כן, יצחק מציע שההלוואה תיפרע במקרה ויצחק ירצה למכור את הדירה בעתיד. בנוסף, יצחק גם מתחייב לערוך הסכם ממון בבוא היום עם בת זוג בעתיד, אשר בו יופיע סעיף לפיו לבת זוגו לא יהיו כל זכויות בדירה. יצחק מתכנן להפקיד את דמי השכירות בחשבון הבנק שלו, ומחשבון הבנק שלו לשלם את החזרי המשכנתא.
כשאנו באים לשקול רכישת דירה, הן לגבי דירות למכירה למטרת מגורים אישיים והן לענין דירות להשכרה למטרת השקעה בנדל"ן, אנו מחויבים לקחת בחשבון את ההשפעה של מה שקורה מחוץ לישראל.
במקרה שהמשבר יעמיק באירופה ובסין, ברחבי העולם וגם בארץ מדדי הבורסה ירדו, ויחד עם מחירי המניות יצנח גם מצב רוחם הנפשי של המשקיעים, אשר שוב יצטערו על שהשאירו כסף נזיל בקרנות ההשתלמות או על שהשקיעו בקרנות נאמנות מנייתיות, במקום ברכישת דירה.
כ 25% מסך החסכונות של אזרחי ישראל – קופות גמל, ביטוחי חיים, קרנות השתלמות, קרנות פנסיה ועוד – מושקעים במניות בבורסה.
הגופים המוסדיים הללו שמים רבע מכספי הזקנה שלנו במניות !
הביקושים לדירות מגורים קיימים בכל רגע נתון, ובמידה ויהיה מעבר של כספים מהבורסה לנדל"ן, סביר שנראה הרבה יותר עסקאות. יותר מכך, ככל שהריבית במשק תישאר אפסית, כך יותר ויותר משקיעים חדשים יתחילו להתעניין בדירות השקעה.
אני ממליץ לקרוא את זה:
