הדרך לדירה עוברת דרך הכיס של ההורים

אחת הסיבות ליוקר מחירי הדירות בישראל היא הסיוע של ההורים ברכישה.

ההבדל בין המחצית השניה של שנת 2011 לזו של שנת 2012 הוא שב 2012 הדירות נמכרות מהר יותר ובמחירים גבוהים יותר.
השוק דוחף עצמו מלמטה למעלה, כאשר חסרי דיור הקונים דירה ראשונה (רווקים, זוגות צעירים) רוכשים את הדירות שמוכרים משפרי הדיור (שקונים דירה אחרת גדולה יותר).
משקיעים רוכשים יותר "בזהירות", גם בשל מגבלת המימון של 50%, וגם כי הם מחפשים "מציאות", כך שדירות זולות נמכרות יחסית מהר.

ניקח את הנתונים הבאים:

1. מחירי הדירות למכירה גבוהים.
2. יוקר המחיה גבוה.
3. המשכורת לא מספיקה לכיסוי ההוצאות השוטפות.
4. קשה מאוד לחסוך הון עצמי מספיק לרכישת דירה.

אצל צעירים בתחילת דרכם המחפשים דירות בטווחי המחיר של 800,000-1,600,000 ש"ח, הדרך לקניית דירה עוברת דרך הכיס של ההורים, במרבית המקרים.
המטרה היא להשיג הון עצמי של 200,000-400,000 ₪ (לפחות 25% ממחיר הדירה), כדי שיהיה אפשר לקנות דירה עם הלוואת משכנתא של 600,000-1,200,000 ₪, השווה ל 75% משווי הדירה. כמובן, שהבנק למשכנתאות צריך לאשר את יכולת ההחזר של הלווים. בפועל, לעיתים נדרש הון עצמי גבוה יותר כדי לקבל משכנתא, מכיוון שהבנק לא מאשר הלוואה שקיים לגביה חשש שלא תוחזר.

בין האפשרויות השונות לסיוע של ההורים ניתן למצוא:

1. ההורים נותנים לילדים מכספי החסכונות שלהם, לצורך העמדת ההון העצמי הראשוני (והזוג הצעיר לוקח משכנתא).
2. במידה ואין חסכונות זמינים, ההורים משעבדים את דירת המגורים שלהם ולוקחים הלוואה מהבנק כדי לתת לילדים (עבור הון עצמי ראשוני), כך שהזוג הצעיר יוכל לקבל משכנתא. הלוואה לכל מטרה הינה הלוואה בריבית יותר גבוהה מהלוואת משכנתא (בכחצי אחוז עד אחוז בריבית). ההורים יכולים לשלם את ההחזרים החודשיים של ההלוואה שלקחו (1,000-1,500 ₪ בחודש) בעזרת הכנסותיהם מעבודה או מתשלומי הפנסיה שהם מקבלים.
3. ההורים עוזרים כספית באופן שוטף בכל חודש לילדיהם, לצורך תשלום החזרי המשכנתא. במידה והזוג מרוויח יחד 15,000 ₪ בחודש וסך ההוצאות החודשיות עומד על 18,000 ₪, אז כל צד של ההורים (מצד האשה ומצד הבעל) יכולים לעזור ב 1,500 ₪ בחודש. זהו סוג של מתנה לנכדים, מבלי שהנכדים בעצם מרגישים אותה.

יש לקחת בחשבון שעל ההורים המבוגרים לסייע גם לשאר ילדיהם, ועדיין לשמור לעצמם מספיק כסף להוצאות הזקנה שלהם. ההורים צריכים לחשב במדויק באיזה סכום יוכלו לסייע לילדיהם, על מנת שלא ימצאו את עצמם במצב של מחסור בהמשך חייהם (תוחלת חיים ממוצעת של 80 שנים לגבר ו 84 לאשה). זוגות צעירים צריכים לתכנן את קצב התרחבות המשפחה ואת מספר הילדים שיביאו לעולם, גם בהתאם למצבם הכלכלי. בשורה התחתונה, בשביל להשיג דיור בישראל של היום, גם הזוגות הצעירים וגם הוריהם צריכים לצמצם את רמת החיים ואת ההוצאות.

המצב בשוק הדיור הוא כזה שרוב הצעירים לא יהיו בעלי דירה במשך עשרות שנים:

בשנות ה 20 הזוג שוכר דירות.
בשנות ה 30 הוא רוכש את דירתו הראשונה עם משכנתא ל 20 שנים ויותר.
בשנות ה 40 הוא משפר דיור (קונה דירה יותר גדולה) ומגדיל את סכום המשכנתא.
כלומר, שהדירות שייכות בעצם לבנק למשכנתאות, עד לשנות ה 50 וגם ה 60 של הזוג.

לרכישת דירה יש אלטרנטיבות, לא הכי "נוחות":
לצעירים הסינגלים השוכרים דירה, יש אפשרות לחזור לגור אצל ההורים.
גם לזוגות צעירים, במיוחד ללא ילדים, יש גם אפשרות כזו.
הדילמה בין מגורים עצמאים יקרים לבין הגדלת החיסכון בזמן השהות אצל ההורים, הינה דילמה בין חיים בוגרים בהווה לבין רווחה כלכלית בעתיד.

כל עוד ההורים בישראל יעזרו ברכישת דירות לילדיהם, מחירי הדירות לא ירדו.
אחת הסיבות העיקריות לרמת מחירי הדיור בישראל היא העזרה הכספית של ההורים, דבר שכמעט ואינו נהוג במדינות כמו ארה"ב ואנגליה.
רמת ריבית נמוכה במשק וחוסר אמון בהצהרות הממשלה לפעול בדרסטיות להורדת מחירים (שר השיכון, ראש הממשלה, שר האוצר, נגיד בנק ישראל), מובילים הורים וילדיהם (בני 30-40) אל עבר קניית דירה, גם במחיר הלא נמוך של ההווה. יש ויאמרו כי מחיר זה הינו כנראה המחיר הריאלי, הנוצר מהיחס שבין היצע מוגבל לביקוש אמיתי. מסתבר ששוק הדירות למגורים בישראל והצורך בדירה כמעט בכל מחיר, חזק יותר מהבטחות הממשלה.